בפרק זה –

"חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995;

"פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום" – כהגדרתה בסעיף 295א(א) לחוק הביטוח הלאומי;

"פגיעת איבה" – כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש\"ל-1970;

"פקודות הצבא" – כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי, תשט\"ו-1955;

"רשות השמירה" ו"הממונה על השמירה" – כמשמעותם בחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ"א-1961.

מוקם בזה ליד משטרת ישראל המשמר האזרחי (להלן – המשמר).

בכל פעולה שהמשטרה מוסמכת לעשות למען שמירת בטחון הנפש והרכוש מפני פגיעת איבה, רשאית היא להסתייע במשמר.

בנוסף לאמור בסעיף קטן (ב), תהא המשטרה רשאית להסתייע במשמר גם בפעולותיה לשמירת הבטחון, הנפש והרכוש שנקבעו בתקנות באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.

חבר המשמר לא יועסק בפעולות כאמור בסעיף קטן (ג) אלא אם כן קיבל הכשרה מתאימה שנקבעה בתקנות.

אלה חברי המשמר:

מי שנתקבל למשמר כמתנדב לפי כללים שיקבע השר;

מי שנתמנה שוטר מיוחד בהסכמתו לפי סעיף 37;

מי שנמנה עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל, ונשלח למשטרת ישראל מאת הרשות שנקבעה בפקודות הצבא על-מנת לשרת בה את השירות שבו הוא חייב לפי חוק שירות בטחון, תשי\"ט-1959 [נוסח משולב];

מי שנשלח למשטרת ישראל מאת רשות השמירה, או מאת הממונה על השמירה, על-מנת שימלא בה את השמירה שבה הוא חייב מכוח חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ"א-1961, או את השמירה שהתנדב לה לפי החוק האמור.

חובותיו, זכויותיו, סמכויותיו, חסינויותיו וכפיפותו לשיפוט ולדין משמעתי של חבר המשמר בשעת מילוי תפקידו יהיו כשל שוטר, בשינויים שיקבע השר בצו; הוראה זו באה להוסיף על כל חובה שהוטלה עליו וסמכות שניתנה לו בדין אחר, ולא לגרוע מהן.

על אף האמור בסעיף קטן (א), אירעה לחבר המשמר פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום, יהיה דין חבר המשמר, לעניין חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א-1981, כדין שוטר, ודין בני משפחתו של חבר המשמר שנפטר כדין בני משפחתו של שוטר שנפטר, ולעניין פגיעה תוך כדי השירות במשמר ועקב השירות, שאינה פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום ואינה פגיעת איבה – יחולו הוראות פרק י"ג לחוק הביטוח הלאומי, וכן יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים 295א(ה) עד (ח) ו-295ב לחוק האמור.

חובה שהוטלה על חבר המשמר לפי חוק שירות בטחון, תשי\"ט-1959 [נוסח משולב], דוחה חובה שהוטלה עליו כחבר המשמר.

חבר המשמר לא יהיה זכאי לשכר או למשכורת בעד שירותו, אלא בתנאים, בתפקידים, בסוגי תפקידים ובשיעורים שיקבע השר בתקנות.

לא ישולמו דמי ביטוח לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, בעד חבר המשמר אשר איננו זכאי לשכר או למשכורת, לפי סעיף קטן (ג).

חברותו של אדם במשמר פוקעת –

אם נתקבל למשמר כמתנדב או כשוטר מיוחד – ארבעה עשר יום לאחר שמסר למפקדו הודעה בכתב על הפסקת חברותו, או ביום שנמסרה לו הודעה על כך בכתב מאת מפקד המשמר בתחומה של רשות מקומית, הכל לפי התאריך המוקדם;

אם היה נמנה עם כוחות המילואים לפי סעיף 49ג(3) – ביום שבטלה שליחתו למשמר או ביום שחדל להיות נמנה עם כוחות המילואים;

אם נשלח למשמר מאת רשות השמירה או הממונה על השמירה – ביום שבו חדל להיות חייב בשמירה לפי חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ"א-1961, או ביום שבוטלה שליחתו למשמר.

המפקח הכללי או מי שהסמיך לכך רשאי –

למנות מפקד למשמר כולו;

למנות מפקד למשמר בתחומה של רשות מקומית;

למנות קצינים מבין חברי המשמר ולקבוע את תאריהם.

מינוי מפקדים וקצינים למשמר מדרגת קצין משטרה בכיר טעון אישור השר.

לפני כל שנת כספים הבאה אחרי שנת הכספים 1974 יכין שר הפנים, בהתייעצות עם הרשויות המקומיות שבהן נתכונן משמר, תכנית בדבר הוצאותיהן למשמר.

נקבעו ההוצאות לרשות מקומית פלונית, תכלול הרשות המקומית את סכום ההוצאות בתקציבה; לא עשתה כן – יעשה זאת שר הפנים.

אוצר המדינה יעביר לשר הפנים את סכום השתתפותו בהוצאות המשמר בשיעור שיקבעו שרי האוצר והפנים בהתייעצות עם השר.

שר הפנים יורה בדבר חלוקת הסכום האמור בין הרשויות המקומיות שבהן נתכונן המשמר בהתחשב בסכום ההוצאות, בתקציב הרשות שנקבע באישורו ובסכום שהוצא בפועל.

שר הפנים, בהתייעצות עם השר, רשאי בצו להורות לרשות המקומית לכונן משמר בתחומה ולטפל בגיוסם ורישומם של חברי המשמר, למעט אלה הנזכרים בסעיף 49ג(3).

בסעיף זה –

"חוק שירות לאומי-אזרחי" – חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014;

"משרת בשירות אזרחי-ביטחוני" – מי שמשרת במשטרת ישראל בשירות אזרחי-ביטחוני כהגדרתו בחוק שירות לאומי-אזרחי;

"השר הממונה" – השר הממונה על ביצוע חוק שירות לאומי-אזרחי.

חובותיו, זכויותיו, סמכויותיו, חסינויותיו וכפיפותו לשיפוט ולדין משמעתי של משרת בשירות אזרחי-ביטחוני יהיו כשל שוטר, בשינויים שייקבעו בצו לפי סעיף קטן (ג), ובשינויים המפורטים בפקודה זו ובחוק המשטרה.

השר רשאי לקבוע בצו הוראות כאמור בסעיף קטן (ב), ואולם הוראות לעניין חובותיו וזכויותיו של משרת בשירות אזרחי-ביטחוני ייקבעו בהסכמת השר הממונה או לבקשתו; לא הושגה הסכמה בין השרים, יכריע בעניין ראש הממשלה בתוך 30 ימים מיום פניית מי מהשרים אליו.

על משרת בשירות אזרחי-ביטחוני לא יחול חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א-1981.

על אף האמור בכל דין, חקירה של עבירה כמשמעותה בתוספת הראשונה, אשר בביצועה חשוד שוטר, לא תיערך בידי משטרת ישראל, אלא בידי המחלקה לחקירת שוטרים שבמשרד המשפטים (להלן – המחלקה).

האמור בסעיף קטן (א) יחול גם כאשר שוטר חשוד בביצוע עבירה ביחד עם אחר, והמחלקה מוסמכת לחקור גם מי שמעורב בביצוע העבירה ואינו שוטר, הכל בכפוף לאמור בתוספת הראשונה.

אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מהמשטרה לחקור בעבירה לפני שנודע לה כי שוטר מעורב בביצועה.

שר המשטרה ושר המשפטים, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאים לשנות את התוספת הראשונה.

עבירה שעובד שירות הביטחון הכללי חשוד בביצועה במסגרת מילוי תפקידו או בקשר לתפקידו, תחקור בה המחלקה, אם החליט על כך היועץ המשפטי לממשלה; הוראות סעיף 49ט(ב) ו-(ג) יחולו לענין זה, בשינויים המחויבים; בסעיף קטן זה, "עבירה" – כל עבירה למעט עבירת תעבורה כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה, ועבירה שרשות אחרת, שאינה המשטרה או שירות הביטחון הכללי, מוסמכת לחקור בה על פי דין.

היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה ולמשנה לפרקליט המדינה – דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסויים – את סמכותו לפי סעיף קטן (א).

לצורך מילוי תפקידיהם לפי פרק זה, יהיו למחלקה ולמי שנמנה עמה, הסמכויות והחסינויות של המשטרה ושל שוטר, לפי הענין.

בכל פעולה שהמחלקה מוסמכת לעשות רשאית היא להסתייע במשטרה בהתאם לכללים שיקבעו פרקליט המדינה והמפקח הכללי.

מקום שהוענקה בחיקוק סמכות לשוטר על פי הגדרת דרגתו או תפקידו, יקבע פרקליט המדינה את בעלי התפקידים מבין הנמנים עם המחלקה, שלהם תוענק הסמכות.

לענין סעיף 1 לחוק האזנת סתר, התשל"ט-1979, יראו את מנהל המחלקה ובהעדרו – את ממלא מקומו, כקצין משטרה מוסמך.

לענין סעיף 19(ג) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, יראו את המחלקה כרשות בטחון.